נסיעה בקמפניה אקספרס מסורנטו לנפולי, תחת שמיים אפרוריים, הינו זמן מצויין להתבוננות.
הכנס השביעי בנושא "מחלוקות להסכמות בנושא סכרת ויתר לחץ דם" הסתיים בעיר החוף הנפלאה סורנטו שבאיטליה.
500 רופאים, מכל קצוות העולם, חלקם פרופסורים נכבדים בתחום הסכרת, הגיעו לכנס לדון בממצאים האחרונים ובדילמות בתחום הסכרת.

במסגרת הכנס, הצגנו את הנתונים האחרונים שלנו על השפעת Ascarx® (בעבר היה ידוע כ trial compound SR2004) על פרופיל הליפידים במטופלים עם סכרת סוג 2- פירוט בהמשך.

פרופ' סטפנו דל פרטו (מאיטליה) פתח את הכנס עם הרצאה מרתקת בנושא מניעת סכרת וטיפול מוקדם בה. בנתונים שהציג נראית עלייה מדאיגה של כ300% באבחון סכרת בעשור האחרון.
תוך מספר שנים, מספר המטופלים המאובחנים בסכרת יעלה על 700 מליון איש, ובאופן מדאיג עוד יותר, 200 מליון אנשים נוספים טרם אובחנו.
זאת בנוסף לאותם מטופלים המוגדרים כ- 'impaired glucose tolerance’' (מטופלים אשר אינם עונים על קריטריוני אבחון הסכרת אך בעלי תגובה תת מיטבית לרמות גלוקוז גבוהות בדם), נתונים אלה מראים כי מדובר במחלה שהינה בעצם מגיפה של ממש בעלת סיבוכים פוטנציאליים משמעותיים ביותר.
בהשוואה לעשור הקודם, כיום רוב חולי הסכרת בעלי סיבוכים וסקולריים הינם בטווח הגילאים 45-70, משמע המחלה פוגעת באנשים צעירים יותר ומשפיעה עליהם ברבדים שונים של החיים כגון תעסוקה, משפחה, אורח חיים, פרודוקטיביות ומצב סוציו אקונומי.
טרם ניתן לאתר אילו מהמטופלים עם טרום סכרת יפתחו סכרת או מה תהיה השפעתה של שינוי מוקדם באורח חיים או התערבות תרופתית בקבוצה זו.
ירידה במשקל, פעילות גופנית תדירה, תזונה בריאה והפסקת עישון הינם המלצות ברורות מאליהם לאורח חיים בריא אך בניסויים הקליניים בנושא סכרת רבים מהמטופלים אינם נענים להוראות אלה.
למעשה, אפילו בקרב מטופלים המאובחנים בסכרת, ההיענות לטיפול התרופתי הינה נמוכה, בין היתר בשל תופעות הלוואי של התרופות וכן תחושה של חוסר יעילות של הטיפול התרופתי בעקבות חוסר איזון ערכי גלוקוז וHbA1c .

בנושא זה, הרצאה שניתנה ע"י ד"ר עפרי מוסנזון מבי"ח הדסה, הדגישה את הבעיתיות בהשגת איזון רמות הגלוקוז בדם באמצעות טיפולים קובנציונליים בסכרת סוג 2: טיפול המתחיל בביגואניד ואליו מוסיפים קו שני ושלישי במידה ורמת HbA1c l נשארת מוגברת בביקורות המבוצעות מדי 3 חודשים.
הנתונים אותם הציגה הראו כי לאחר 6 חודשים עד 40% מהמטופלים בעצם נותרו על טיפול יחיד בלבד זאת טרם השגת ערכי המטרה של הטיפול התרופתי.
מכאן שמטופלים נמצאים תקופת זמן לא מבוטלת מרגע האבחנה תחת טיפול יחיד, היעיל חלקית בלבד ובכך חשופים לסיבוכיהם של רמות גלוקוז בלתי מאוזנות.
השאלה האם רצוי להתחיל ישירות בטיפול תרופתי משולב (כלומר שימוש במקביל בתרופות הפועלות על אתרים שונים במסלול איזון הגלוקוז בדם) הינה בדיון מתמשך, היות וקיימת אפשרות של אירועי היפוגליקמיה והשפעה על תמותה כתוצאה מטיפול זה- ניסוי פורץ הדרך UKPDS הראה עלייה בשיעורי התמותה תחת איזון אגרסיבי של רמות הגלוקוז בדם, תוצאה שחזרה על עצמה במחקרים נוספים.

המומחים באולם לא הצליחו להגיע להסכמה לקביעת יעד מטרה לרמת HbA1c (באופן לא מפתיע היות והנושא הזה עדיין בדיון ב American Diabetes Association and the American College of Physicians מאז פרסום ההמלצות החדשות לסכרת סוג 2 שפורסמו ב2018), ואף לא הצליחו להגיע להחלטה האם רמת HbA1c הינה המדד האופטימלי הקיים להתאמת הטיפול התרופתי.
חלקם הביעו התנגדות לכך בהתבסס על נתונים לפיהם שינוי יומיומי ברמות הסוכר נמצא קשור לסיבוכי סכרת, ואשר אינו מיוצג ע"י רמות HbA1c אך ייקבל ייצוג במידה ויבוצעו מדידות סוכר לאורך היום- שיטה אשר תכביד רבות על המטופלים ותפגע בהיענותם במידה ותאומץ כהמלצה גורפת לכלל חולי הסכרת!
על כן, לא פלא שהמטופלים עצמם מבולבלים, אם רופאיהם המומחים בתחום טרם הגיעו להסכמה.

הרעיון שבטיפול במספר חזיתות במקביל (התנהגותי ותרופתי) הגיוני במחלה מורכבת שכזו, בה הבעיותיות נובעת הן מאורח החיים וממצב סוציו אקונומי, מתפקוד תאי בטא בלבלב (ועל כן בייצור אינסולין), בספיגת גלוקוז ברקמות ומיצור יתר של גלוקוז ע"י הכבד.
בהשוואה לעשור הקודם, שורה של תרופות חדשות קיימות בשוק, כאשר שמם נגזר מהאתר עליו פועלת התרופה במסלול איזון הגלוקוז- כגון SGLT-2 inhibitors אשר מעכבים את הנשא המשולב נתרן-גלוקוז בכליה ומוריד ספיגה מחדש של גלוקוז ; GLP-1 agonists, המעכבים גלוקגון ומשרים הפרשת אינסולין באמצעות רמות מוגברות של אינקרטינים, וDPP4 inhibitors המעלים את רמות GLP-1.
יעילותם של התרופות הנ"ל הוכחה בניסויים קליניים לקבלת אישור רגולטורי אך לכך ישנה עלות כלכלית ניכרת ותופעות לוואי פונטציאליות הכוללות היפוגליקמיה, עלייה בסיכון לזיהומים, אי ספיקת לב, כאבי פרקים ואף עלייה בשכיחות סרטן (DPP-4 inhibitors, gliptins)1 או קטיעת גפה
(SGLT-2 inhibitor Canagliflozin)2.
Lopez et al במאמרם שפורסם ב- the American Drug and Health Benefits Journal ב2015 העריכו את עלות הטיפול ב SGLT-2 inhibitors כטיפול יחיד, משולב או משולש למשך 6 חודשים ומצאו כי עבור Canagliflozin 300mg כמונותירפיה, טיפול משולב ומשולש, עלות הטיפול (לאחר התאמה לפלצבו) המוריד 1% ברמת HbA1c עומדת על $1793, $2702 ו- 2261$ בהתאמה.

Antihyperglycemics היוו 28% מעלות הבריאות לחולי סכרת בארה"ב בשנת 2015 בהתאם למוצג במאמר והשאלה העולה מכך הינה " עד כמה מערכת הבריאות הממשלתית יכולה להרשות לעצמה לבזבז על תרופות לסכרת?" בייחוד בהתחשב בנתונים על השפעת הטיפולים על איזון סכרת לטווח הארוך ועל תמותה.בנוסף על כך קיימות גם ההשפעות המזיקות של עליית רמת השומנים בדם ועלות הטיפול בסטטינים, פיברטים, ניאצין אזטימיב וכו'.

התוסף הצמחי Ascarx® פותח ונוסה בידיעה שלצמחים הפעילים בו ((Morus alba, Artemisia dracunculus, Urtica dioica, Cinammonum zeylanicum and Taraxacum officinale)
השפעה על יעדים שונים במסלול המטבוליזם של גלוקוז וליפידים.
ההשפעות המדויקות והמרכיבים הפעילים ביולוגית עדיין נחקרים אך ישנה הוכחה ברורה כי הוא אינו רק מוריד את רמות הגלוקוז בדם (ועל כן רמות הHBA1c 3 ) אלא גם את רמות השומנים בדם.
בניסוי הקליני שערכנו בחולי סכרת סוג 2, התאפשרה הורדה ניכרת של מינון האינסולין הדרוש (10 מתוך 13 מטופלים תלויי אינסולין הפסיקו להזריק אינסולין לחלוטין או הורידו את מינון האינסולין היומי ב30%) וכן של תרופות קובנציונליות אחרות.
כמו כן הראנו ירידה ברמות ה- HbA1c מ9% ל7.1%, ירידה ב13% ברמות הכולסטרול הכללי וירידה דרמטית של40% ברמות הטריגליצרידים.
התופעות לוואי היחידות שנצפו היו כאבי בטן מינוריים שהופיעו ב16% מהמטופלים.
והנה אנחנו בשנת 2019. מאות מליוני דולרים בוזבזו על ידי מערכות הבריאות העולמיות בנושא סכרת, מליוני דולרים בוזבזו ע"י חברות ה"ביג פארמה" על טיפולים מכוונים חדישים ומאות מליוני מטופלים חדשים אובחנו עם סכרת או עתידים להיות מאובחנים.

למרות המשאבים והמאמצים הרבים שהושקעו על ידי מומחי בריאות מסורים, בניסויים קליניים רחבים, ההשפעה שהושגה על בריאותה של האוכלוסייה הכללית נמוכה מהמצופה.
בשילוב לעלייה המתמדת במספר המטופלים המאובחנים בסכרת יחד עם כלכלה שברירית, עתידם של חולי סכרת אינו נראה מבטיח אם נמשיך בדרכים הקובנציונליות שגובשו עד כה.
גישות מקבילות ודרכי טיפול חדשניות נדרשות על מנת לחולל שינוי משמעותי באוכלוסיה זו ברמה בינלאומית.

השמיים האפרוריים של סורנטו השקיפו את מצב רוחינו כשעזבנו את התחנה, אך אולי שמש זורחת ממתינה לנו בנפולי?