מאת ד"ר פוגל
סוכרתיים עלולים לסבול מסיבוכים רבים שפוגעים באיכות החיים ויכולים לגרום לנכות קשה ומאמללת. עיקר האברים שנפגעים הינם : העיניים, כליות, מערכת העצבים וכלי הדם בכפות הרגליים ובלב.
רבים הם החולים שמספרים כי גילוי המחלה היה באקראי שכן לא הרגישו בכל שינוי גם שרמות הסוכר נמצאו גבוהות פרט למקרים קיצונים שתסמינים מובהקים שנמשכו זמן רב הביאו אותם לרופא. 

המחלה לכשעצמה הינה בד"כ חלק מתסמונת (מטבולית) שכוללת: סוכרת , השמנת יתר ולחץ דם גבוה. כל המכלול גורם ומעצים אחד את השני ועקר הפגיעה כאמור הינה בכלי הדם. השינויים ברמות הסוכר, שומני הדם הלחצים בכלים גורמים בתחילה להצרויות הכלים עד לחסימתם המוחלטת.הראשונים להפגע הינם הכלים הקטנים: עיניים, כליות, במוח ומערכת העצבים הפריפרית. בהמשך הכלים הרחבים יותר הכליליות בלב (אוטם שריר הלב) ושבץ מוחי. בהמשך חסימת כלים בגפיים . עיניים- (רטינופטיה).
בתחילה נמצא כי הראייה מטשטשת, פגיעה מתמשכת גורמת לפגיעה ברשתית ואז הראייה נפגעת (רטינופתיה) גם כאן יש דרגות כאשר את השתיים מתוך הארבע ניתן לטפל ולאושש את הראייה. במידה ואין טיפול השלב הבא הינו מתקדם לעוורון. כליות – (נפרופטיה) הדם המגיעה לכליות עובר סינון ובעצם בכלייה אחראית לסילוק חומרי הפסולת מהדם. כאשר כלי הדם נאטמים הסינון נפגם והרעלים נותרים בגוף וגורמים להרעלתו.
הפגיעה בכליות היא איטית והדרגתית. בממוצע חולפות כ־10 שנים מרגע שמגלים את הסוכרת ועד להופעת התסמינים הראשונים של מחלת הכליה. אפשר ומומלץ לבצע בדיקת דם ולמדוד את רמות האוריאה (שתנן) והקראטינין.ובדיקת חלבון בשתן. הפגיעה הכלייתית בד"כ גם מלווה בעלייה בלחץ הדם.
מערכת העצבים – (ניאורופטיה). סוכרת פוגעת בעצבים התחושתיים באיברים שונים בגוף, בעיקר בידיים וברגליים. הפגיעה הזאת מלווים בשינויי תחושה תתכן בתחילה נימולות ובהמשך תחושת חום עד תחושת שריפה, או מתחלפת לתחושת קור, או אפילו בירידה כללית בתחושה במקומות הפגועים. הירידה בתחושה מפחיתה ביכולת להרגיש בפגיעה בשלמות העור (לא מרגישים את הפציעה ואפילו והיא קטנה כמו אבן קטנה בנעל או פצע קטן של עור יבש), ולכן קיים סיכון לפצעים כרוניים ולקושי בריפוי שלהם. פצעים שלא ניתן להרגיש יחד עם פגיעה במנגנוני ריפוי הפצע, שמתרחשת גם היא בשל ירידה ברמת החיסון (שפגם בשל הסוכרת) , עלולים לגרום לפצעים כרוניים ועמוקים.
פצעים פתוחים עלולים להוביל לזיהום, ובמקרים מסוימים גם לצורך בכריתה של אזורים נגועים ברגליים. 

סוכרת היא הסיבה המובילה לכריתת רגליים בעולם המערבי. ככל שהפגיעה התחושתית מתקדמת יותר כך עולה גם הסיכון לפגיעה פיזית ברגליים או בידיים. פתרונים – אבחון מוקדם .
טרום סוכרתיים הפחתת גורמי סיכון: כלכלה נכונה ומותאמת פעילות גופנית (מטמלץ על 20 דקות ל.אחר הארוחה).
מעקב רפואי חצי שנתי אצל הרופא או האחות וכולל מעבדה ( רמת ההמוגלובין המסוכרר נמוכות מ 6.4%) ושתן לחלבון.
סוכרתיים – כלכלה מתאימה ( ניתן להעזר בספרון של ד"ר פוגל) פעילות גופנית – 20 דקות ביום לאחר הארוחה. מעקב רפואי – במקרה של טיפול תרופתי לשקול בהתאם לממצאים . 

במקרה של ריבוי תרופות יש כיום אפשרות לפנות לרוקח קליני ( לאחרונה אני נתקל ביותר חולים עם בעיות מורכבות שריבוי התרופות פוגע בהם).השאיפה בטיפול הינה להביא את רמות הסוכר לסביבות 7.0% המוגלובין מסוכרר. לחץ דם _ 140/90 ( בסוכרת עם הפרשת חלבון בשתן מקובל להמליץ על לחץ –דם הנמוך מ- 130/80 אם אין תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה מהפחתת לחץ הדם).
יש לבדוק אחת לשנה את העיניים ואצל האחות אחת לחצי שנה את הרגלים ( רגל סוכרתית). 

סיבוכי הסוכרת נובעים מהרס של כלי הדם הסיבוכים משתנים ממטופל למטופל ורובם מורגשים רק כשהמחלה מבוססת סוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון במדינות מפותחות. כדי להקטין את הסיכון לסיבוכים חשוב להיות במעקב אצל רופא עיניים אחת לשנה לפחות.
סוכרת היא הגורם השכיח בעולם המערבי למחלות כליה. בבדיקת דם ושתן מאבחנים פגיעה ראשונית בכליות הרבה שנים לפני שנגרם נזק קשה סוכרת גורמת לפגיעה עצבית מרכזית ופריפרית. פגיעה בתחושה שגורמת לפציעות שעלולות להסתיים בכריתת אברים.
סוכרת גורמת לירידה בחיסון הגופני לזיהומים קשים לטיפול וכן לארעות מחלות הסרטן. 

ההמלצות לטיפול: כלכלה נכונה מאוזנת במרכיבים תזונתיים כמו אסכרקס המכילה מרכיבים שמאזנים את הכלכלה החסרה . פעילות גופנית –הליכה של 20 דקות לאחר הארוחה. מי שיכול ואוהב לרוץ או לשחות מבורך.